סוף דבר

סוף דבר כאמור במבוא, קווי התפר שבין תחומי המחקר הקלאסיים הולכים ומתעמעמים, ומייצרים מרחבים פוטנציאליים המושתתים על תהליכי הפריה וחשיבה מחוץ לקופסא המושגית של שיטה, שפה או מערכת, שכל אחת מהן מסמלת סוֹפיות מוגבלת . פריצת החשיבה אל מעבר ל״כללי השפה״ ומעֵבר לרשת הקואורדינטות של מערכות חוקים הפילוסופיים, הספרותיים, תחומות הופכת את עולמנו למקום של ״ביטוש הכלים״ הפסיכולוגיים והמדעיים, מאפשרת הופעת אורות גבוהים יותר, ומקרבת אותנו, כדברי הרב שג״ר, דווקא דרך ההתבוננות הדה-קונסטרוקטיבית והפוסט-מודרניסטית, אל האמת האחדותית, האין-סופית, האלוהית . ב״ספר התניא״ נפגשים מושג הסתר הפנים, רעיון שתי הנפשות ותפיסת הלא- מודע בצמתים אסוציאטיביים ואינטואיטיביים שאינם בהירי המשגה וגלויי הבנה . התרבות המערבית מקדשת את הגילוי, את החשיפה ואת ההבנה, מגנה את ההסתרה ובזָה להכחשה . מאידך, ביטויי החסד האולטימטיביים שבלעדיהם לא היה העולם קיים אינם גלויים לנו, אלא הם מופיעים לעינינו כשהם כרוכים ומתכללים במידת הגבורה – בצמצום, בהעלם ובהסתר פנים . התוודעות האדם לאחדות ההפכים המיסטית לא תושלם לעולם בחייו הגשמיים, אך היא עש...  אל הספר