פסיכואנליזה מיסטית 320 על עצמה עול מלכות שמים . בניגוד לנפש האלוהית, הנפש הבהמית נעדרת יכולת התחברות אל רבדים ש״למעלה מטעם ודעת״, ומאידך הנפש האלוהית חסרה את עוצמות חיוניותה של הנפש הבהמית, המתעוררת לזעוק את סבלו של הגוף הגשמי . שיתוף הפעולה בין הנפשות וגיוסה של הנפש הבהמית לשם הגשמתם, תרתי משמע – כלומר הן השגתם הן הפיכתם לגשמיים – של יעדיה הרוחניים של הנפש האלוהית, ממחיש לא רק את הרעיון החסידי של עבודה בגשמיות, כי אם גם את הטענה שחקירת האמת הרוחנית איננה יכולה להיות נפרדת מזו הרגשית ולהיפך, מאחר והא בהא תליא . אורנט מצאה בדברי רש״ז עדות לכך שהשינוי הפסיכולוגי 103 ולכליונה החלקי בבינוניים שעשוי הבינוני לעבור יוביל ל״עקירת הנפש הבהמית״ לעומת כליונה המוחלט בצדיקים . אחרים, כגון פדיה, רואים ביחסים שבין שתי הנפשות סוג של ״דואליזם נפשי״ . פדיה נעה לסירוגין בין הקבלת שתי הנפשות של רש״ז למודלים פסיכואנליטיים שונים . פעמים שהיא מקבילה אותן למודל הטופוגרפי של פרויד המבחין בין מודע ולא-מודע, ופעמים – למודל הסטרוקטורלי שלו, שבו היא 104 מזהה את הסתמי ( איד ) בנפש הבהמית ואת האני ( אגו ) בנפש האלוה...
אל הספר