ג. למעלה מעץ הדעת

פרק : הלא-מודע המטפיזי, סוד הסתר הפנים ועצמיים מרובים בחירה . בעקבות החטא נענש האדם באובדן בלעדיותו של השכל ונוספה לו השגת ״המפורסמות״, כלומר יכולת ההבחנה בין ״המגונה והיפה״ או הטוב והרע, בניגוד ליכולת ההבחנה בין אמת ושקר, שהיא מן ״המושכלות״ . בעטיה של ידיעת המפורסמות, שהיא הכרת המוסכמות החברתיות והשפעתו של כוח הדמיון, הוצף האדם בתאוות, בדמיונות ובקונפליקטים . ניתן לומר שבשלב זה של התפתחות המין האנושי נולד ״הלא-מודע הפסיכואנליטי״ ואיתו הפסיכודינמיקה הקשורה בו כעסקת חבילה . מכאן ואילך נידון האדם למאבקי בחירה פנימיים בלתי פוסקים בין טוב לרע או בין שכל ודמיון, כשאילוזיית הבחירה החופשית מאפשרת את חוויית הנפרדות, את תחושת עצם קיומו של הרע ואת הכחשת מציאותו ונוכחותו של האֵל . בת-דוד גמליאלי פיתחה את פרשנותו האלגורית של הרמב״ם לסיפור גן העדן, על פיה גן העדן מאבד את ממשותו כמקום פיזי-גיאוגרפי, והדמויות הפועלות בסיפור, אדם, חוה, הבנה של פנימיות הנחש ואף העצים – הופכים כולם לאופנים רוחניים-הכרתיים באדם . הסיפור במשמעותו האזוטרית מציירת את גירוש האדם מגן העדן לא כשינוי במיקומו הפיזי, כי אם כירידה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן