ב. פניה הכפולות של החיוּת האלוהית

פסיכואנליזה מיסטית וע״י שמדחה המחשבות זרות ומסיח דעתו מהן . הנה עי״ז [ על ידי זה ] אתכפייא סט״א ג״כ [ סטרא אחרא גם כן ] שהן בחי׳ [ נת ] היכלות הקליפות שהן מקור מחשבה זו [ . . . ] ולכן אל יפול לב האדם ממה שנופלים לו מ״ז [ מחשבות זרות ] רק שיראה לדחותן והיינו להסיח דעתו מהן, והיסח הדעת הוא ע״י תקיעת הדעת בהתבוננות ובתיבות התפלה ( הנ״ל, לקוטי תורה, חקת, סה ט״ג ) . רש״ז מציע וריאציה מורכבת ומפורטת יותר מזו המופיעה ב״ספר התניא״, אולם עיקרה זהה – הסחת הדעת או דחייה מוחלטת וחד משמעית של המחשבה הזרה, כשכאן נוספת ההדרכה לדחיית המחשבה באמצעות התרכזות מאומצת במילות התפילה . מטרת הדחייה היא להיפטר מן המחסום המיוצג על ידי הקליפות העומד חוצץ בין המתפלל ובין אור-אין-סוף הסובב כל עלמין, הוא אור בחינת מקיף, שאין ביכולתו למנוע מחשבות זרות . לאור המלצותיו בעלות האופי האגוני, במיוחד ב״ספר התניא״, ניתן להתרשם בטעות כי רש״ז מפנה עורף למחשבות הזרות ורואה בהן רע הכרחי שיש להיפטר ממנו . עד כמה רחוקה עמדתו של רש״ז מהתרשמות כזו תעיד ההשוואה שהוא עורך בין ישראל והמלאכים, שמטרתה, עד כמה שנשמע הדבר מפתיע, לדבֵּר בז...  אל הספר