ו. מחסום ההדחקה של דיקטטורת התבונה

9 פרק : המאה הפרוידיאנית 9 85 ובין אי-רציונליות מיסטית . עיקר טענתו הוא שהלא-מודע מהווה מעין תת-מודע, קטגוריה מחתרתית ומוסווית שנוצרה כדי להתמודד עם המחשבות הלא-רציונליות- 86 על פי השערתו מרחיקת הלכת, הלא-מיסטיות שהוחרמו מאז ראשית עידן התבונה . מודע איננו חלק בלתי נפרד ממבנה הנפש האנושית כפי שטען פרויד, אלא הוא תוצאת האיוולת של הכחשת תכנים מיסטיים ולא-רציונליים בעידן שקידש את התבונה . אחת המשמעויות המתבקשות מביקורתו של רוטנברג על החשיבה הפסיכואנליטית, שבמרכזה רעיון הלא-מודע, היא שהמודע והלא-מודע אינם מושגים קוטביים ודיכוטומיים אלא מהווים רצף של רמות תודעה משתנות . בהמשך לקו המחשבה של רוטנברג, נראה שדיכוטומיה זו שימשה להכחשת התחום של ״אי-רציונליות מיסטית״ ויצרה דלדול של האמצעים הלשוניים הנחוצים לתרבות המערב על מנת להתמודד עם תחום זה שהודר והוזנח . אֵידר בטא ביקורת ברוח דומה לזו של רוטנברג, והתקומם על הישארותה של שפת המיסטיקה היהודית מחוץ לשיח הספרותי של כותבים ויוצרים עבריים בדורות 87 עיסוק בחומרי האחרונים, עד כדי כך שטקסטים דתיים נקראים בפיו ״חומרי תהום״ . התהום היהודיים עשוי, לדעתו, ל...  אל הספר