3. פסיכוסינתיזה ועל־מודע

פסיכואנליזה מיסטית 68 יותר, ממצבי מצוקה רגרסיביים . התפיסה הפסיכוסינתטית, או זו של הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית וההומניסטית שצמחו ממנה, רואה בהתרחבות הזהות אל מעֵבֶר 96 אולם על לאני חוויה רצויה הנתפסת כמענה רוחני עמוק לאתגרי החיים האנושיים . פי גישה זו, תובנות מיסטיות המאפשרות צמיחה רוחנית הן לרוב תוצאה של לימוד, אימון והדרכה לאורך שנים של התפתחות רוחנית, לאו דווקא הארה בלתי רצונית 97 המופיעה בפני ההכרה כהבזק פתאומי . הפסיכוסינתיזה מגדירה את עצמה כ״פסיכולוגיה של הנשמה״ ( Soul ) , הרואה בתכנים רוחניים ( השייכים ל- Spirit ) חלק בלתי נפרד מן החוויה והניסיון האנושיים בצד אלה הגופניים, הרגשיים, המחשבתיים והמנטליים . אסג׳יולי דגל בכל העקרונות הפסיכואנליטיים שהתגבשו בתקופתו, אולם ביקורתו על פרויד התמקדה במוגבלותו של הלא-מודע הפסיכואנליטי ובצורך להבין את המציאות הנפשית-רוחנית המכילה את הפוטנציאל הגבוה של העצמי האותנטי, כלומר את העל-מודע . העל-מודע הוא חלק מן העצמי המהווה סוג של תודעה רוחנית, גבוהה מן האני 98 במרכז חיי הנפש מעמיד אסג׳יולי הפסיכואנליטי, על היבטיו המודעים והלא-מודעים . את אחד מסימני...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן