1. תורת הנפש של פלוטינוס

6 פרק : הלא-מודע הרוחני 6 65 השכל הוא החוליה האמצעית של המערכת ההיררכית היסודית : האחד, השכל והנפש . בניגוד לידיעה חיצונית בה קיימת הפרדה בין יודע וידוע, המצב הרפלקטיבי – בו חושב 66 האדם את עצמו – הופך אותו לאחד, כלומר החושב והנחשב מתאחדים . לעומת השכל, המסוגל לתפיסה אחדותית, אין הנפש בעלת יכולת הכרה עצמית, משום שכוח התפיסה שלה מוגבל לרגשות ולתחושות הגופניות, כלומר לכל מה שמחוץ לה . על-פי פלוטינוס, השכל מתווך בין הנפש והאחד, מאחר שאין הנפש תופשת את אחדותו של האחד בשל טבעה הגופני הנחות . התלות שמצא פלוטינוס בין מודעות כלפי האלוהות ובין מודעות כלפי העצמי מציירת מערכת פסיכודינמית פְּנים-נפשית מורכבת, אשר מייחסת אפשרות של מודעות לשכל האנושי אך לא ל״אחד״, לגביו לא קיימת שניות בין מכיר למוכר . מערכת היחסים המשולשת בין האחד, השכל והנפש של פלוטינוס מבוססת על מאבק השליטה בין ״הנפש העילאית״ 67 והיא מהווה בסיס רעיוני למערכת הנפשית החב״דית, המורכבת ו״הנפש הנחותה״, מחיבור בין האלוהות לחלקי הנפש הנמוכים של האדם, בין הנפש האלוהית והנפש 68 הנפש הנחותה עוסקת ברגשות ובתאוות וכוללת גם את המחשבה ההגיונית ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן