168 עיר עתיקה חדשה — שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים אלו . אך הבעלות על הנכסים וקופות ההקדש שהיו אמורות לתמוך בהם כלכלית נותרו בידי הווקף ( ברבים אוקאף ) . בשלטונו הסוציאליסטי והלאומני של נאצר, לא נחשבו אתרי המורשת הדתית וההיסטורית של התקופות הממלוכית והעות׳מאנית ראויים לשימור . הודגשו מונומנטים מצריים “אותנטיים", כגון מקדשי אבו סימבל, במקום המבנים המוסלמיים העתיקים שכה אפיינו את קהיר ההיסטורית . מתכנני העיר עשו כמיטב יכולתם לעצב את העיר מחדש בקווים מודרניים מתוך הריסת מבנים היסטוריים כדי לבנות פרויקטים מודרניים למגורים ( 2000, Nasser 251 - 69 ) . המקרה של קהיר מדגים שינויים בנרטיב המורשת בהתאם לשינויים בהשקפות הדתיות והפוליטיות ובאופי הזהות הקולקטיבית . הוא מדגים גם את האתגר בשילוב שתי מטרות סותרות של השימור : שימוש מסורתי של הנכסים למען הקהילה המקומית שהיא “שייכת" לה או פיתוח למען רווח כלכלי מתיירות מורשת וג׳נטריפיקציה . היא גם מדגימה אפשרות של ניהול השיקום על ידי גוף דתי מסורתי ( וקף ) במקומם של רשות שלטונית או עמותה ציבורית כנהוג היום בעולם המערבי . האתגר היום הוא שיפור הסביבה...
אל הספר