שיקום מקומות קדושים לאחר הריסתם במלחמה: מדיניות ויישום

118 עיר עתיקה חדשה — שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים בין הוועדה ובין תמיר, שהיה הממונה באותו הזמן על אכלוס ירושלים, על כך שצו ההפקעה לא יפריע לחידוש פעולתם של כל מוסדות התורה והחסד בעיר העתיקה שפעלו לפני הכיבוש הירדני . כל מוסד שיהיה מוכן לקבוע מועד לביצוע שיקום הנכסים שלו ויצרף לפנייתו תכנית אדריכלית וכספית יקבל את המלצת תמיר לחדש את פעילותו . כל מוסד כזה יוכל לחתום עם משרד האוצר על חוזה חכירה ל- 49 שנה ולקבל אופציה לעוד 49 שנה . עדיפות תינתן למוסדות בעלי תכניות ממשיות ליישוב הקהילה, העובדים והלומדים בתוך העיר העתיקה . פרוש ציין בסיפוק את גישתו החיובית של תמיר ואת נכונותו לסייע בידי המוסדות בקבלת 12 הלוואות או מענקים ממשלתיים לביצוע השיקום . למעשה, הוצאה תכנית זאת לפועל חלקית ובאיחור . מדיניות “החברה״ הייתה להרשות שיקום אבל לא ליזום אותו, ולסבסד עד % 25 מהוצאות הבנייה במקרה הטוב . חוץ מהגורם הכספי, אישר תמיר כי “אין מגמה להחזיר לרובע היהודי את האווירה ששררה ברובע״ לפני 13 שאלת שיקום מוסדות הדת קשורה קשר הדוק לשאלה הכללית על אופי הרובע תש״ח . היהודי המשוקם ועל אכלוסו . בסך הכול שו...  אל הספר