איכות החיים ברובע היהודי

89 היבטים חברתיים ומרחביים באכלוס הרובע היהודי אותם במרחק מה משכונות המגורים, אבל לא ייעד מבנים מסוימים למטרות אלו . עד מהרה התברר שמשפחה ממוצעת היא בת חמש עד שש נפשות ויותר, ולא תוכנן מענה הולם . בפועל, לא תוכננו ולא נבנו מבני ציבור בעבור הקהילה, אלא הוסבו מבנים קיימים, בדרך כלל לאחר שהתושבים הפעילו לחץ על העירייה ו״החברה״ . למשל, מבנה שהיה בית מושב זקנים במאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 שופץ מתוך הבנה שעיריית ירושלים תשכור את הבניין ותייעד אותו לבית ספר . החלטה זו שונתה פעמים מספר, והמבנה נמסר לישיבת הכותל לשימוש כפנימייה, אף על פי שבשנת הלימודים תשל"ד עדיין הוסעו יום- יום מעל 100 תלמידים לבתי ספר ברחבי העיר החדשה בסבסוד העירייה . ועד התושבים הראשון, בהנהגת ר' משה סגל, החל לפעול בתחילת שנות ה- 70 . בין היתר, דרשו התושבים שיפור באספקת החשמל ( על ידי חברת החשמל מזרח ירושלים — בעבר חברת החשמל הירדנית ) וכן חנות מכולת, מגרשי משחקים לילדים, מועדון נוער ומרכז קהילתי . הצורך הגדול במקומות בילוי לילדים נבע מכך שרוב הרובע היהודי היה שטח של 9 חורבות, חפירות, פינוי פסולת ובנייה . התושבים סבלו ממפג...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן