א. תפיסת המוות כאירוע של מסירה והנחלת ערכים

שלוש דרכי התמודדות עם המוות | 379 השפעה בעולם, למה ? אפילו נגיד שהוא מחליט שהוא לא רוצה לקחת אותי – הוא יכול ? זה בידיים שלו ? מי הוא בכלל ? מי הוא בכלל ? זה טבע העולם בינתיים״ . זהו . [ . . . ] זה התחיל מאבא שלי . זה התחיל מאבא שלי ו . . . יש לי בכל זאת שנה ומשהו כבר . . . מה אני עושה פה ? אני שומע רדיו, קורא עיתון, רואה קצת טלוויזיה, וחושב – איך נפרדים מהעולם נכון ? מה שאני קורא לזה, עוד אבא שלי קרא לזה, ״ללמוד למות״ . הוא סיפר לי פעם אחת סיפור, לא סיפור אפילו, הוא אמר ככה : רבי אחד היה בן ,95 גוסס בבית חולים . ועל ידו יושב הבן שלו, מדברים . . . ואז באיזשהו שלב – את השלב הזה שאני לא הגעתי אליו, שאמרתי לך שאני מצטער שלא הגעתי עם אבא שלי – הוא שאל אותו : ״אבא, אתה פוחד למות ? ״ יעני אמר לו דוגרי : אתה הולך למות עוד יום, עוד יומיים, אתה פוחד למות ? אז האבא שלו אמר – ואני רק אתרגם מילה אחת, ביידיש ״שוונץ״ זה זנב, אבל ״שוונץ״ קראו ל . . . ״טיפש שכמוך״, ״שוונץ״ – אז הוא אמר לו : ״שוונץ, 95 שנה אני לומד למות ואתה שואל אותי אם אני פוחד ? ״ אני לומד שנה אחת, לא יותר, ואתה שואל אותי אם אני פוח...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן