א. ״בית בזמן״ או ״בית הכלא של הזמן״?

272 | מוות דיאלוגי אל המקור, אל האלוהות, אל חדלון הקיום הגשמי ; שבע הספירות התחתונות מסבירות 7 את ההתפשטות כלפי מטה . בהמשך לדבריהם של ז׳יז׳ק ופדיה אדון כעת בקטע מתוך מסה של אברהם יהושע השל, ״השַׁבָּת״, שמבטא את תפיסת הזמן שלו . השל, הוגה יהודי דיאלוגי, היה ממנהיגי התנועה הקונסרבטיבית של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה העשרים . במסה זו עומד השל על חשיבותה הרוחנית של השבת כמעבר משישה ימים של כיבוש המרחב אל היום השביעי של קדושת הזמן, או בשפתו הציורית : ככניסה אל תוך ״ארמון בזמן״ או ״משכן בזמן״ ( בשונה לחלוטין מ״בית הכלא של הזמן״ של ז׳יז׳ק ) שמהם מצליח האדם ״לעצור את המירוץ ולעמוד דוּמם לנוכח רגע אחד אשר 8 לעיתים ההבדל בין הזמנים של ששת ימי החול ושל ממנו נשקפת הוויית הנצח״ . השבת מוסבר על ידיו כתלוי בקדושת היום ולא ברצונו של האדם . האדם, לפי הסבר זה, משקיף אל הנצח בכורח קדושת השבת הנכפית עליו . אך על מנת שאפשר יהיה לעשות שימוש בתפיסת הזמן של השל גם מחוץ להקשר שבו נכתבו דבריו ולחשוב, למשל, על האדם המסוגל להשקיף על הוויית הנצח גם על סף מותו, עלינו להעמיק את קריאתנו בהם . במיוחד עלינ...  אל הספר