ד. הערת ביניים על זיהויה של מיסטיקת הכמיהה בהתמודדותם של נוטים למות עם מותם

132 | מוות דיאלוגי הארציים במיסטיקת הכמיהה . כמיהותיהם של משה במדרשי חז״ל ושל הלב במעשייה של רבי נחמן להגיע למחוזות שאין באפשרותם להגיע אליהם, הגם שהן מובעות בתוך שיח מפורש או מרומז עם האלוהי, הן גם בסופו של דבר כמיהות להשיג בעולם את מה שאין אפשרות להשיגו . ההחלה של היחס המיסטי על העולם עצמו ( ולא רק בזיקה אל מה שמחוץ או מעבר לו ) נעשתה על ידי תוך כדי הדיון ביסוד הכמיהה במיסטיקה היהודית ובמיוחד בחיבור בינה לבין פילוסופיית האבסורד של קאמי, ששוללת במובהק את הפנייה ליסודות טרנסצנדנטיים ועדיין קשורה בטבורה עם מיסטיקת הכמיהה . זאת ועוד, בדיוני בנרטיב של הרב פרומן הראיתי את המעבר מכמיהה מפורשת לאלוהות לכמיהות ארציות באופן מובהק אל האישה, התיאטרון והשלום . אף שהרב פרומן מטעין בשיחו את הכמיהות ה״ארציות״ האלה במטענים רליגיוזיים, עדיין מנגנון הכמיהה עשוי להתפרש על ידינו גם במנותק ממטענים אלו . בשלושת הנרטיבים שיהוו את מוקד הפרק מעתה ואילך הכמיהה מעורטלת לכאורה ממטעניה הרליגיוזיים, אך בהסמכת נרטיבים אלו לנרטיבים שבחנתי עד כה אני כמו מבקש לחשוף את היחס המיסטי המשוקע בהם . אין זה מעשה מלאכותי המבקש...  אל הספר