ג. על המוות במסורת היהודית

מבוא | 29 במערכת היחסים שלה עם הגוף, וכן במעמדה לפני הלידה ולאחר המוות . דוגמה לכך ניתן למצוא, למשל, במסכת נידה לא, ע״א, שם מופיע הקב״ה כשותף בלידת האדם, ולכן ברגע המוות הוא נוטל את חלקו בשותפות ומשאיר לשותפיו האחרים ( האב והאם ) את חלקם, היינו את הגוף . הפרדת הנפש מן הגוף הביאה להבחנה בין הגמול לנפש והגמול לגוף . להבחנה זו יש כמה הופעות בתלמוד, בעיקר בחלקים המכונים ״אגדה״ . כך, למשל, בסיפור מותו של רבן יוחנן בן זכאי ( בבלי, ברכות כח, ע״ב ) , בהוצאתם להורג של חנינא בן תרדיון ( בבלי, עבודה זרה יח, ע״א ) ורבי עקיבא ( בבלי, ברכות סא, ע״ב ) ובדברי חלק מן המנחמים בסיפורי התלמוד שמנתחת שולמית ולר 55 למרות האמור כאן, נראה שההפרדה בין גוף לנפש בתלמוד לא הייתה שלמה, בספרה . 56 כפי שמראה הסוציולוג והפסיכולוג מרדכי רוטנברג בספרו ״על החיים והאלמוות״ . את העמדה המניחה מערכת גמולים בעולם הבא שולל גם הרמב״ם בן המאה 5 הוא אינו תופס את העולם הבא כשכר השתים-עשרה, כפי שמראה משה הלברטל . על קיום מצוות, אף לא את הגיהינום כעונש על חטאי האדם בחייו . לשני אלה אין מקום ומובן בתפיסתו של הרמב״ם . בהתאם לתפיסת הא...  אל הספר