א. המחקר על מוות ועל נוטים למות מפרספקטיבה חברתית, רפואית ומשפטית

18 | מוות דיאלוגי תמורות שונות ביחס אל המוות הובילו את החברה בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים להטלת טבו על המוות . אבל באמצע המאה העשרים, בין השאר בעקבות מלחמת העולם השנייה והתבססותם של הוגים אקזיסטנציאליים במרכז השיח התרבותי, החל תוקפו של הטבו להתפוגג . הרמן פייפל היה אחד החלוצים אשר הסירו את האיסור על העיסוק במוות בשנות החמישים של המאה הקודמת, 8 שינויים ובעקבותיו קמה תנועת ההוספיס והחלה להתפתח הרפואה הפליאטיבית . אלו הביאו להתפתחות ענף מחקר השואף להבין טוב יותר את עולמם של הנוטים 9 אליזבת קובלר-רוס ( 926 - 2004 ) , פסיכיאטרית למות ואת סביבתם ומלוויהם . שוויצרית-אמריקאית, הייתה מראשוני החוקרים שניסו לאפיין את תגובותיהם של הנוטים למות נוכח מותם הקרב, ובספרה On Death and Dying משנת 969 ( שראה אור בעברית בכותרת ״לחיות עם המוות״ ) פיתחה את מודל שלבי האבל, ולפיו הנוטה למות עובר חמישה שלבים בהתמודדותו עם המוות – הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון 0 כשלושה עשורים לאחר והשלמה ( או קבלה ) – לעיתים באופן חלקי או בסדר אחר . מכן הוציאה קובלר-רוס את ספרה ״המוות חשוב לחיים״ ובו שילבה את תובנותיה על ה...  אל הספר