223 פרק ח : משירי מיניון מאת גתה של וולף ניתן לחוש את החוויה של צער עמוק . מיניון של וולף חווה את הטקסט כאשר היא שרה והוגה אותו כמו בחלום מעורר . טמפו והוראות ביצוע : השיר משופע בהאצות והאטות בלתי צפויות, ובהוראות ביצוע שלעיתים סותרות זו את זו . הוא מבקש להתחיל ב״מעט תנועה״ Etwas bewegt בראשית השיר, ומייד בתיבה 4 ( עדיין בפרלוד ) כותב ״מעט מאופק״ etwas zurückhaltend , הטמפו נע ומשתנה מתיבה לתיבה כבר בהקדמה של הפסנתר, כביכול הוא נכנע ללחץ המשתנה של הרגש . בתיבה 7 מבקש ״להאיץ״ beschleunigend , וכאשר נכנס הזמר בבית הראשון בתיבה 9 הוא מבקש לחזור לטמפו הראשון ולשיר באופן ״אינטימי״ innig . התהליך הזה שלעיתים מתחיל בהוראה האבסורדית של immer כלומר ״כל הזמן״, משתנה חליפות ותכופות . ״תמיד חי / הומה״ בתיבה 18 אחרי הוראה ״להאט״ תיבה קודם ; ומייד ״בזהירות״ בתיבה 21 , או ״האטה עד דעיכה״ בתיבות 39 - 44 וכן הלאה . תנודות הטמפו וההבעה הקיצוניות הללו תורמות לתחושה של אי-יציבות ושינויים במצב הרוח . ואלו מתווספות לדיבוריות הרצ׳יטאטיבית ולכרומטיות, ונותנות הרגשה של זרות וריחוק המאפיינת את השיר כולו . טונאל...
אל הספר