במזג אוויר כזה

המלחין כמשורר 204 הייתי חושש שמא ימותו למוחרת היום, עכשיו אין עוד למה לחשוש . במזג אוויר כזה, בסערת רוחות כזאת, לעולם לא הייתי שולח את הילדים החוצה ! הם נסחפו, הם נגרפו, לא יכולתי לומר דבר ! במזג אוויר כזה, בסופה הזאת, ברוח הסערה הזאת, הם נחים כמו בבית אִימם, כל סופה לא תפחידם, הם [ חוסים ] ביד האל, הם נחים כמו בבית אימם . Ich sorgte sie stürben morgen, Das ist nun nicht zu besorgen . In diesem Wetter, in diesem Graus, Nie hätt’ ich gesendet die Kinder hinaus ! Man hat sie getragen hinaus, ich durfte nichts dazu sagen ! In diesem Wetter, in diesem Saus, in diesem Braus, Sie ruh’n als wie in der Mutter Haus, Von keinem Sturm erschrecket, Von Gottes Hand bedecket, Sie ruh’n wie in der Mutter Haus . אחרי שהדובר היה סמוך ובטוח שהילדים ״ישובו מהטיול״ בשיר הקודם, השיר החמישי והאחרון במחזור מתאר סערה משתוללת ביום הלוויה ואת הצער הנורא 41 הוא עדיין רוצה להציל את ילדיו ולגונן עליהם שלא ייפגעו, של האב השבור . ומדגיש שבמזג אוויר כזה לא היה מרשה להם לצאת . אך, למרבה הצער, הסערה המאיימת אינה קיימת ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן