163 פרק ו : שירי הוגו וולף ( 1860 - 1903 ) 21 מנציח את פרידתו של מוריקה מלואיז רו – לה היה מאורס, בצעקה חורכת שיר זה מעומק הלב המביעה את ייסורי המחבר . מוריקה כתב שני בתים בני ארבע שורות כל אחד המתחרזים לסירוגין ( בסופי המשפטים ) א - ב - א - ב . וולף הלחין לטקסט זה שיר איטי מאוד בסול במול מז׳ור בהוראת ביצוע ב׳אופן מופנם, בתשוקה ובהתמסרות׳ ( Sehr langsam, innig und leidenschaftlich’ ‘ ) . למרות הסימטריה בחלוקה לתיבות לפי בתים, וולף מלחין בתוך מסגרת זו טקסט מוסיקלי טעון כרומטי ואינטנסיבי . הוא בנה את השיר על קדנצה יורדת בת 3 צלילים כרומטית בג׳סטה של קינה ( חצאי טונים בירידה ) כמו בכי, הנשמעת קודם בפסנתר ולאחר מכן על-ידי הזמר . מוטיב זה חוזר ומופיע בשירים נוספים שלו – בכללם בשיר האחרון בספר משירי מיניון בפרק ח׳ . דוגמת תווים מס ׳ 39 : וולף , ״ פרֵדה ״ ת ׳ 1 - 4 בשיר שני בתים שכל אחד מהם מתחיל בצמד המילים Lebe wohl – ״היה / היי שלום״ . בית 1 תיבות 1 - 8 – הקול בדרך כלל בג׳סטה של תנועה לכיוון מטה ( מתחיל בסינקופה או הפסקה ) , בעוד הפסנתר בקו נגדי של עלייה . החלוקה למשפטים 4 + 4 ( דוגמה 39 )...
אל הספר