המלחין כמשורר 144 16 לקוח מתוך האיגרת הראשונה אל הקורינתים . מדובר הטקסט של השיר האחרון באחת מהאיגרות שנכתבו על ידי פאולוס, והיא מהווה חלק מספרי הברית החדשה הקדושים לנצרות . פאולוס כתב את האיגרת כדי לתקן דעות שונות של הכנסייה הקורינתית שיסד – דעות שפאולוס ראה כשגויות . המחלוקות בכנסייה הקורינתית התעוררו בשל שילוב של אלמנטים פגניים שנותרו בקרב המאמינים בדוקטרינה של פאולוס . הוא מודה לאל על שנתן לו את ההזדמנות להיות בונה היסודות האיתנים של הכנסייה ( פרק ג׳, י׳ ) . פאולוס מורה למאמינים לשוב לאמונה, שאם לא כן ייענשו על ידי האל, וכן דן בחוסר מוסריות ובדוקטרינת האח הלא מוסרי . לאחר מכן הוא עוסק בטהרה מינית, בפתרון סכסוכים, ולעניין הנישואים הוא מציין כי עדיף שנוצרים לא יינשאו, אולם עדיפים הנישואין על חיים בחטא . האיגרת דנה במעמדה של האישה, הצריכה להיות כנועה וצייתנית לבעלה ( פרק י״א, 2 - 16 ) , ובאיסור עשיית פסלי אלילים . בפרק י״ג, מדבר פאולוס על חשיבותה העליונה מכול של האהבה, ללא אהבה, אין טעם לקיום האנושי . השיר החותם את המחזור ״ארבעה שירים רציניים״ נכתב ארבע שנים לפני שלושת השירים האחרים ....
אל הספר