פרק ה: שירי יוהנס ברהמס (1897-1833)

המלחין כמשורר 128 ברהמס נחשב כמייצג של מוסיקה אבסולוטית ולכן הנטייה היא לא לנתח קשר תוכניתי בין מילה וטקסט . בתהליך ההלחנה שלו הוא התחיל במלודיה ובבס ונתן חשיבות גם לליווי . חלק מהליוויים שלו מתארים את המים, הרוח, העלים המרשרשים, שירת הציפורים, גיטרות המנגנות סרנדות וכדומה . ברהמס העדיף את המבנה 6 ברהמס היה אדם פרטי ומופנם . הסטרופי, וראה בשוברט מודל להשראה והלחנה . הוא השמיד מכתבים ועדויות שגילו או סיפרו על אודות חייו האישיים יותר מדי . הוא גם מחק מוסיקה שהלחין כאשר האמין שהיא אינה עונה לסטנדרט מספיק גבוה . הוא הסתתר מאחורי החזות הבלתי חדירה שיצר ונשפט בעיקר על בסיס המוסיקה שלו . היצירה האחרונה של ברהמס, אופ׳ 121 , מחזור של ארבעה שירים לקול בס ופסנתר, Vier ernste Gesäng , חוברה בווינה ב- 1896 והוקדשה למקס קלינגר, צַייר, סימבוליסט וסופר ( 1857 - 1920 ) . היא פורסמה שנה לפני מות המלחין . בדומה לשוברט, ברהמס הגה 7 שני השירים הראשונים לקוחים מתוך ספר בסוף חייו בנושאים כמו זרות, ייאוש ומוות . קֹהלת פרקים ג - ד, השיר השלישי מבוסס על בן סירא והרביעי מתוך אל הקורינתיים . שלושה שירים עוסקים במ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן