הקדשה

107 פרק ד : שירי רוברט שומאן ( 1810 - 1856 ) מבנה 1 ( לפי בתים ) תיבה הקדמה בית 1 – ת׳ 2 - 13 לה במול מז׳ור במשקל 2 / ,3 ליווי בארפג׳ים עם מקצב מנוקד בסוף הפעמה הראשונה . בית 2 – ת׳ 14 - 29 ( ראו דוגמה 16 ) . מודולציה פתאומית למי מז׳ור ( אנהרמוני לפה במול מז׳ור ) , שינוי המרקם בליווי של הפסנתר לאקורדים בטריולות ברבעים, בתיבה 26 חזרה למרקם של בית א׳ בלה במול מז׳ור . בית 3 – ת׳ 30 - 39 לה במול מז׳ור ( כמו בית 1 ) . פוסטלוד – ת׳ 39 - 44 המאזכר את מוטיב אווה מריה בתיבות 42 - 43 . מבנה אחר מתבונן בשיר כבנוי משלושה חלקים, בהסתמך על המרקם של ליווי הפסנתר והסולם : מבנה 2 חלק א׳ ת׳ 1 - 13 . חלק ב׳ ת׳ 14 - 25 . חלק ג׳ ת׳ 26 - 44 . בצורות רבות תלת-חלקיות של שומאן מסתיים הבית הראשון באקורד שונה מהטוניקה, זה גורם לצורה להיות דינאמית, כי באופן זה החלק הראשון נפתח לקראת המשכיות . החלק האמצעי בדרך כלל בסולם אחר, מגביר את הציפייה – כך נוצר צורך לחזרה מוסיקלית לשם סגירה של התנועה הטונאלית של שני החלקים הקודמים . אך התוצר הנוכחי של שומאן מתוח יותר מאשר צורה תלת-חלקית פשוטה שבה לחלק A קדנצה בטוניקה . זאת ...  אל הספר