המלחין כמשורר 88 אני יודע זאת זמן רב . כי ראיתי אותך בחלומי, ראיתי את הלילה בליבך, ראיתי את הנחש המכרסם את לבבך, ראיתי, אהובתי, כמה מעורר חמלה . ( כאבך ) אינני נפגע . Das weiss ich längst . Ich sah dich ja im Traume, Und sah die Nacht in deines Herzens Raume, Und sah die Schlang’, die dir am Herzen frisst, Ich sah, mein Lieb, wie sehr du elend bist . Ich grolle nicht . במשך שישה שירים מראשית המחזור, מתאר הדובר את כמיהתו לאהובתו . בשיר השני הוא מבטיח לה פרחים ואת שירת הזמיר, בשלישי הוא מצהיר שאינו אוהב דבר עוד, לא את ״הוורד, התור והשמש״, אלא רק אותה היחידה, והיא היא עולם ומלואו עבורו . בשיר הרביעי רק היא יכולה להרחיק את מכאוביו, ובחמישי, הוא מתאר את רגע החסד של נשיקתה . בשיר השישי הוא משווה את הגבירה המצוירת בכנסייה בקלן לאהובתו . כל השירים עד כה מתוארים מנקודת מבטו של הדובר ללא כל אינטראקציה ממשית עם אהובתו . הדמיון והזיכרונות מחזירים אותו לרגעי חסד שהיו לשניהם, אך עם זאת ניתן לחוש התרחקות . בשיר השביעי מתוך אופ׳ 48 נמצא הדובר במקום אחר, הוא פגוע ומאוכזב . אף שמילות השיר טוענות שהדובר ...
אל הספר