לימוד רוחני ותורה לשמה

דיבור לאינסוף 190 במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה . פתחו 11 כולן ואמרו שירה . נוסף על תיאור ההתעמקות במעשה מרכבה כמעוררת את המלאכים וגורמת לשירת הטבע ולהשראת השכינה, חשוב להעיר שבמרכז הסיפור עומד הקשר הידידותי בין הרב לתלמיד . בכורכן יחד את לימוד התורה בחבורה ( או בחברותא ) , את הופעת האל ואת התופעות העל - טבעיות, משמשות אגדות מעין זו יסוד טקסטואלי וקונספטואלי למסורות מאוחרות יותר, המציגות את הלימוד בכלל ואת לימוד רזי אורייתא בפרט כחוויה מיסטית וכמפגש ויזואלי וקולי עם האל . מסורות חז״ליות רבות הדגישו את החשיבות העליונה של המוטיבציה והכוונה של 12 כמה מהן מתייחסות לאופן הגבוה ביותר, או אולי הטהור ביותר, של לימוד התלמיד . 1 אבל ההגדרה המדויקת של ביטוי זה נותרה לא ברורה, ומאפייני ״תורה לשמה״ . ה״תורה לשמה״ המשיכו להיות נושא למחלוקת במחשבה המיסטית והפילוסופית 14 רוב המלומדים הימי-ביניימים מסכימים על כך שביטוי זה מתייחס המאוחרת יותר . לסוג לימוד שלא על מנת לקבל פרס הן בעולם הזה הן בעולם הבא, וכן לא על מנת 1 ישנם אלו שמבחינתם ״תורה לשמה״ היה להציג ולהפגין את כוחו ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן