דיבור לאינסוף 120 בסופו המפורסם של ״מאמר לוגי פילוסופי״ ( Tractatus Logico - Philosophicus ) מאת ויטגנשטיין – הספר היחידי שהודפס במהלך חייו – נכתב כך : משפטים אלה שלי מבהירים משהו בכך, שמי שמבין אותי מכיר, בסופו של דבר, שהם חסרי מובן . דרכם, ובאמצעותם, הוא יטפס אל מעבר להם . ( הוא חייב, כביכול, לזרוק את הסולם לאחר שטיפס עליו ) . עליו להתגבר על המשפטים הללו, ואז יראה את העולם נכוחה . 127 מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק . פסקה סתומה זו בסופה של יצירת המופת של ויטגנשטיין הצעיר נתפסת בדרך כלל כמתארת את ההכרה שלו במגבלות השפה . בעשותו כך נע הפילוסוף אל מעבר למילים ונכנס לממלכת הנונסנס, שהיא מעבר לכל תיאור . מרג׳ורי ברלוף העירה שעל פי ויטגנשטיין, אדם המצליח לטפס בסולם זה מגיע ״להכרת ההיגיון הפשוט בכך שישנם ספקות מטפיזיים ומוסריים ששום דיון, הסבר, רציונל או טיעון מובנה אינם יכולים 128 התמודדות עם תעלומות בלתי - פתירות לפתור באופן מלא – אפילו לאדם עצמו״ . מעין אלו תובעת מהפילוסוף לפסוע אל מחוץ למערכות השפה ולהתעלות אפילו אל מעבר לאמירות הפילוסופיות המתומצתות והמדויקות ביותר . ייתכן ...
אל הספר