דיבור לאינסוף 116 כן ] תיכף שאנו אומרים ״איה מקום כבודו״, ו״איה״ מרמז לג׳ [ ספירות ] ראשונות, שאין שם התחלקות המדות, תכף אח״ז [ אחרי זה ] אנו אומרים ״ממקומו הוא יפן ברחמים״, דהיינו להשפיע טובו לכאן, לפי שאין מלך בלא עם [ . . . ] . וכן בכל הנמצאים, כל חיותם מעולם הדיבור, דהיינו אותיות, והאותיות חפצם לדבק בשורשם וזה החיות שלהם . אבל כשצריך לעשות השתנות, אז אותיות הדיבור יש להם עליה למעלה מהמדות . וידום מלומר שירה עד יעבור 112 ההשתנות, אז אומרים שירה . שקט נטול מילים הוא שלב מכריע בתהליך זה, אף שזהו אך ורק רגע חולף בעבודת החזרת השפה לָאל . מייד אחרי שהאותיות מועלות דרך שלל העולמות הקוגניטיביים, שאז מוחדר בהן מחדש כוח החיים הקדוש, הן נמשכות בחזרה למטה – באמצעות 11 השתנות הזימון שלנו – כדי שהזרם של החיות האלוהית יוכל להתגלות בעולם . בסיסית, של העולם ושל האדם, יכולה להיות מושגת אך ורק באמצעות העלאת - לשוני זה, הקרוי אותיות הדיבור בחזרה לשורשן . בחוויה של החזרתן לעולם קדם ״כתר״, טמונה עוצמה המשתקת את המתבונן . אבל על עובד ה׳ לשוב אל המנגינה הליטורגית לאחר שינוי זה, ולהציע ניגון זוהר הספוג בחי...
אל הספר