מילים כתובות ומדוברות

דיבור לאינסוף 100 18 ייתכן שמסורת זו מייצגת שִׁרְבּוּב מה יזכה לדביקות ? [ . . . ] מחמת שכותב רזי תורה״ . של אחד מתלמידיו של ר׳ דב בער, שבזמנו הפכה כתיבת הדרשות מקובלת יותר . אבל גם ״מחמת התבודדות מבני אדם״ – סיבה הנזכרת לא מעט בתורות המגיד ובהנהגות המיוחסות לו – מופיעה באותה רשימה . דבר זה עשוי לשקף את העובדה שכתיבה היא 19 בהינתן גישתו המופנמת והמתבוננת והערותיו לעיתים קרובות עיסוק של מתבודדים . התכופות על הצורך בבדידות כדי לאפשר התעלות פנימית, מתקבל על הדעת – ואף סביר – שר׳ דב בער ישבח את כוח הכתיבה . המגיד מתייחס אינספור פעמים לעולם הדיבור בתיאוריו את רצף השפה האנושית והאלוהית, אשר היא מִקלעת קולות, אבל 20 אף פעם אינו מציע שתכונה אלוהית הנקראת ״עולם הכתיבה״ מתגלמת בעובד ה׳ . העובדה שר׳ דב בער אינו עושה זאת מלמדת משהו על המורכבות של אישיותו הדתית ועל גישתו לשפה על שלל צורותיה . המגיד אינו מתעלם בתורותיו בשום אופן מצורות כתובות של שפה . חביבה פדיה טענה בצדק שגישתו של המגיד לשפה היא בעיקרה חזותית, והנגידה זאת להתמקדותו 21 דרשותיו של המגיד אכן כוללות הרהורים על חשיבותן של הבעש״ט בחשיבות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן