97 פרק שלישי : מדיבור לשתיקה 97 יחדיו באופן מסתורי ובלתי נתפס, היא אבן השתייה של תורת המגיד . התבוננויותיו בנושא מתבססות בבירור על יסודות מן הזוהר, המתאר את הדיבור האלוהי כעולה 2 וגואה מתוך עולם השתיקה שאין לבטאה, ומשתבץ במילים דרך מערך הספירות . תרומתו של ר׳ דב בער לתובנה זו טמונה בהבנתו את השפה האנושית ואת השפה האלוהית כצורות שלובות וחופפות של התגלות . את המונח ״מדַבר״, המגדיר בפילוסופיה של ימי הביניים ובקבלה את האדם כברייה מילולית, לוקח ר׳ דב בער ברצינות, אבל מעניק לו פירוש מחדש . תהליך הדיבור ועצם העובדה שהאדם מדבר הם היוצקים אנושיות בצלם האלוהים, שכן נוכחותו של האל בעולם מתחדשת – ונולדת מחדש – באמצעות הכוח המעורר של שפת האדם . הרהורים פילוסופיים מקיפים אלו הוזכרו כבר בפרקים הקודמים, וכדי להבין אותם לעומק יש לבחון את האופן שבו מציג המגיד את היסודות החיוניים של הדיבור במסלול השפה, ההתבוננות במילים מוצגת כליבת החיים הרוחניים, כמסע וההכרה . המוביל את עובד האל לקַשר מילים מדוברות עם הכוח העולה מהמקום העמוק ביותר של המודעות האנושית . לפני שאנתח את תורותיו של המגיד העוסקות בחשיבה מתבוננת...
אל הספר