דיבור לאינסוף 90 היא האותיות האלוהיות הטמונות בו, על האדם להביט אל מעבר לקליפתו הגשמית 120 לצום ולטכניקות דומות שמטרתן לשׁבר את ולהתייחס אך ורק לחיות הקדושה שבו . תאוותו של אדם לתענוגות העולם הזה מקום חשוב בדרכו של המגיד ובתורותיו . התראותיו של ר׳ דב בער בנוגע לסגפנות מדגישות את הצורך לבטל כל תאווה או תשוקה לעולם הגשמי, אבל הן אינן תובעות בהכרח מהאדם לנתק כל קשר עם 121 חשוב לציין את הנקודה הבאה : אדם יכול לעבוד את ה׳ באמצעות אכילה הארצי . או שתייה לצד המצוות הרגילות, בתנאי שעבודה זו נקייה ממניעים נסתרים, הנקראים בספרות החסידית ״פניות״ . העולם, על פי המגיד, שואב אחרי הכול את חיותו מהמילה הקדושה העורגת להתקשר לשורשה האלוהי . הדרשה הבאה, המובאת לצד תורות של ר׳ מנחם נחום מטשרנוביל, מצביעה על גישת רבו למציאות הגשמית : 122 ומורי היה מרגלא בפומיה [ רגיל ] לקרות זה ״חולין שנעשו על טהרת הקודש״, כי אפילו בדבר הנראה חול יעשה על טהרת הקודש, כי בכל דבר יש תורה . למשל באכילה, כמה תורה ודרכים יש בה וכמה דינים בנטילת ידים, וכן במשא ומתן . ואמר מורי שחיות הדברים ההם הם מהתורה ודינים ההם שיש בהם, 12 ואו...
אל הספר