הדיבור החסידי

71 פרק שני : לשונות הקודש 71 עברה שינוי מהותי בעקבות מפגשו עם התפיסה של הבעש״ט בנוגע לאימננטיות של האל בדיבור האנושי . בתיאור המילים והאותיות ככלים המלאים בחיות אלוהית כמעט אינסופית צייר הבעש״ט את העולם כרווי בכוח חיים אלוהי המורכב מעשרים ושתיים 22 האל ברא את העולם בדיבור, ושפתו האלוהית הקדושה ממשיכה אותיות העברית . להחיות את מארג הקיום . תיאורים כאלו של כוחה של השפה, בייחוד בצורתה המדוברת, מופיעים בשפע בתורות הבעש״ט . אחד המקורות החשובים ביותר העוסקים בנושא זה הוא מכתבו של הבעש״ט לגיסו 2 באיגרת זו, שהייתה גרשון מקיטוב, פרוש ותלמיד חכם שהתגורר אז בארץ ישראל . לה השפעה גדולה על החסידות המאוחרת, מסופר על ״עליית נשמה״ אשר בה 24 הוא טוען ששם, בהיכלות השמימיים, הוא הבעש״ט עלה לשמיים ופגש את המשיח . זכה להכיר גוף חדש של חוכמה קדושה, כולל כמה סגולות ושמות קדושים שאסור לו לגלות . עם זאת, הבעש״ט מציין גם שמובטח שהמשיח יגיע ״בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה מה שלִמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה 2 לעשות יחודים ועליות כמוך״ . הבעש״ט מסביר את קווי המתאר של תפקיד זה ופורש בפני גיסו...  אל הספר