זיגמונד פרויד 118 נוירוזות לבין תהליכי החלום . מתוך השוואה זו, שיש לעשותה 169 מאוחר יותר, נובעות המסקנות החשובות ביותר . ראשית, יש להכניס את עובדת השינה אל התיאוריה . אצל הילד ניתן להכיר בבירור בתנאי המהותי של השינה . הילד ישן כל עוד אין לו צורך או גירוי חיצוני כלשהו ( רעב וקור מהרטבה ) . הוא נרדם בסיפוק ( על השד ) . גם המבוגר נרדם בקלות post coenam 170 לפיכך, תנאי לשינה הוא דעיכתה של ההטענה et coitum . האנדוגנית בגרעין ה – ѱ , אשר הופכת את התהליך השניוני למיותר . בשינה הפרט נמצא במצב אידיאלי של התמד, פטור ממאגר Qή . אצל המבוגרים מאגר זה נאסף ב"אני" ; ביכולתנו להניח שפורקן האני הוא שמתנה ומאפיין את השינה . בכך, כפי שמתברר מיד, ניתן התנאי לתהליכים פסיכיים ראשוניים . לא ברור אם אצל המבוגר האני עובר פורקן מלא בעת השינה . בכל מקרה, הוא מסיג אינספור מן ההטענות שלו, אשר מתחדשות ביקיצה מיד וללא מאמץ . אין זה סותר אף אחת מן ההנחות המקדימות שלנו, אולם הדבר מצביע על כך שיש להניח כי בין Ɲ המקושרים היטב מתקבלים זרמים המשפיעים על הרמה הכללית כמו בכלים שלובים, אף שגובה המפלס ב – Ɲ הבודד צריך להיות ר...
אל הספר