סוף דבר

364 | לדובב שפתי שותקות החברות הוא במרכז, ללא כוונה למדוד אותו, להעריך אותו או להוכיח האם יש לו אחיזה במציאות . יחד עם זאת ההישענות על כתיבת החברות וחיפוש הדמות שהן עיצבו לעצמן לא נועדו לומר שהאמת ההיסטורית אינה חשובה, אלא שאין היא משפיעה על הכרת הדימוי העצמי שלהן ועל הבנת תפיסת עולמן . בבחינת הקובץ היו שלושה מוקדים שלא אחת משולבים זה בזה – היצירות, היוצרות ( העורכות והכותבות ) והקוראים . ההקשבה לתוכנם של הסיפורים, הבדיקה של טכניקות הכתיבה שלהם כמו גם המעקב אחרי דרך היווצרותם שהם המוקד הראשון, סיפקו את הפרשנות שהעניקו הכותבות לסיפור חייהן . ריבוי הסיפורים יצר תמונה שלמה מזו המתקבלת מסיפור זיכרונות יחיד . תודות לביוגרפיה הדומה של הכותבות והנאמנות לערכים ולנורמות החיים הקיבוציים, הסיפורים הם בעלי תבנית דומה ותכנים דומים . אף שכל חברה כתבה באופן עצמאי ובנפרד וגם אלה שסיפרו בעל-פה עשו זאת בדרך כלל בשיחה אינטימית עם המראיינת ולא כרב-שיח של משתתפות, ניתן להבחין בדמיון בין הסיפורים . ההתמקדות בביוגרפיה של העורכות והמספרות סייעה גם היא להכרות עם תפיסת המציאות שלהן, ושיקפה את מעמדן, את שאיפותיה...  אל הספר