הקובץ כבמה ליצירות ספרותיות – שירה וסיפורת

62 | לדובב שפתי שותקות להעניק לקובץ נופך נוסף, לשמש כקישוט על בגד או כתכשיט . נראה שערכן האומנותי עמד לנגד עיניהן של העורכות כאשר בחרו בהן, אך לא פחות מכך ואולי אף יותר הייתה חשובה התאמתן לכוונות הקובץ . העורכות, כמו בני התקופה, תפסו את היצירה האומנותית שנוצרת בקיבוץ כמשקפת או כמייצגת אידיאולוגיה, אם כי לא באורח פשוט וחד-משמעי . ליצירה יש מידת מה של עצמאות . יחד עם זאת הן ביקשו להיעזר בה לא רק כתוצר של זהות, אלא אף כמסייעת ליצירת זהות וכנוטלת חלק פעיל ומשמעותי בעיצובה . בחקר הספרות הוגדרה כתיבה זו, שמאפיינת לא רק את ראשוני החלוצים אלא גם את בני העליות החלוציות המאוחרות יותר, כז׳אנר 28 ספרותי מיוחד שמכונה ״ספרות העבודה״ . בהחלטתן לכלול בקובץ יצירות אלה, כמו גם את היצירה החזותית ( ויזואלית ) , ניתן ביטוי ליחסן לאומן בקיבוץ . זו הייתה אחת הדילמות שבאותה תקופה העסיקו את העורכות ואת לא מעט מחברי הקיבוץ, הדילמה של המפגש בין היחיד היוצר לקולקטיב . הן התריעו כנגד אי ההתחשבות בצורכיהם המיוחדים של היוצרים גם כאשר תנאי החיים השתפרו ביחס לימי הראשית, ופעלו לקיצור ימי העבודה שלהם כדי שיתפנו ליצירה ...  אל הספר