52 | לדובב שפתי שותקות מעורבותה הרבה בעבודת המערכת במשך ארבע השנים מאז היווסדו של כתב העת . תרמו לכך גם יכולתה להשתחרר מהעבודה בקיבוץ ומהמטלות המשפחתיות וכן ההכרה בחריצותה ובנכונותה לכל מאמץ . הניסיון המיוחד הזה בעריכת כתב עת של נשים הפיח בליליה תקווה שהן מסוגלות להרים את 2 המשא הכבד של הכנת ספר פרי עטן של חברות קיבוץ . ״רק מי שנתנסה בסוג ספרות זה וערך אותה, יודע כמה עמל וכמה חכמה והבנה לנפש הכותב נדרשים לעורך כדי לשמור עם המסירה לדפוס את המיוחד לכותבים״ כתב דוד זכאי על המאמצים המרובים שנדרשים מעורך כתב עת . דבריו הולמים גם את הכנתו של קובץ המכיל כתיבת רבים . ואכן העורכות השקיעו מאמצים רבים ועברו תלאות רבות עד שהושלמה משימתן . הן היו מעורבות בכל שלבי ההכנה והקפידו על כל תג ותג – החל מגיבוש מסגרת הקובץ, דרך איסוף החומר ועד למשא ומתן עם בית הדפוס והפצת הקובץ . לכן כשהוא יצא לאור אמרה עזה בתה בת החמש עשרה של ליליה 3 ש״עכשיו [ כשיצא הקובץ ] צריך להוציא קובץ על תולדות הקובץ״ . ליליה הסבירה שהקושי שלהן היה גדול במיוחד בגלל חוסר הניסיון שלהן בעבודה כגון זו ובעיקר בגלל החשש שהרעיון להוצאת הקוב...
אל הספר