קווי המתאר של הקובץ

פרק ראשון : ההחלטה ליצור את הקובץ | 43 [ המאוחד ] ולא התנועה הקבוצתית כולה – יש לו ערך – ויהיה לו ערך גם 82 כש׳ימות המשיח׳ יבואו – ויבוא האיחוד״ . אין ספק שלו רצו שגם חברות משתי התנועות הקיבוציות האחרות – הקיבוץ הארצי וחבר הקבוצות – תשתתפנה בספר הן לא היו נתקלות בקשיים רבים מאלו שעמם התמודדו בליקוט החומר . נהפוך הוא . בשתי התנועות הקיבוציות הללו היו נשים שנשאו דברים בציבור וגם שלחו ידן בכתיבה כמו יונה גולן, אמה לוין תלמי, רבקה גורפיין, פלה יצחקי, מרים זינגר, חיה קסטלנץ תנפילוב, פייגה אילנית וגיטל מישקובסקי . מדי פעם פורסמו דברים משלהן בעלוני הקיבוצים, בכתבי עת תנועתיים וב״דבר הפועלת״ ולכן ברור שהדבר היה מקל על העורכות באיסוף פרי עטן של חברות . היו בהן אף שפרסמו כבר יצירות ספרותיות . מה עוד שגם הן התבטאו ברוח דומה לזו של עורכות הקובץ ב״שאלת החברה״ כמו, למשל, אמה לוין תלמי, סופרת ופעילת ציבור ולימים חברת כנסת מקיבוץ משמר העמק . היא ביקשה באמצעות פעילותה וגם בכתיבתה למרוד בתחושה שהיא כמו כל חברת קיבוץ באשר היא, ״נדחקת מן המעגל ומהלכת בצידי הדרכים״ . היא לא שאפה לשוויון מכני ( אבסטרקטי לדב...  אל הספר