כל תודעה - חוויה של פיסת מציאות המודעת לעצמה ברמה כלשהי ועשויה מתחושות, רגשות ומושגים מותכים - חוֹוה באופן אחר את המציאות, וחוֹוה את התודעה האחרת כאיום זהותי-קיומי . אך בעוד שהתודעה האירונית, על פי הגיונה, יכולה להכיל את התודעה הדוגמטית, התודעה הדוגמטית, על פי הגיונה, אינה יכולה להכיל את התודעה האירונית ויוצאת ל"מלחמת קודש" נגדה . כמובן, ה"תודעות" בהקשר זה הן "טיפוסים אידאליים" ; במציאות הן נמצאות "על הספקטרום", שקוטב אחד שלו מציין תודעה אחת, וקוטב אחר תודעה אחרת . בכל תודעה אמפירית מתרוצצות שתי התודעות הללו, ואף תודעות נוספות, אך תודעה אחת - דוגמטית או אירונית - דומיננטית ומכתיבה התנהגות . תודעות מרובות המסגרת המושגית שבעזרתה אנסה לקדם את ההשערה על אודות "התנגשות התודעות" היא התאוריה הפדגוגית השאפתנית של הוגה החינוך הקנדי קירן איגן . אפשר לקרוא לה "תודעות מרובות" או "הבנות מרובות" . איגן לא המציא לה שם וגם לא הגדיר את מושגי המפתח שלה "תודעה" ו"הבנה" . את התיאוריה שלו פיתח איגן בספרו : The Educated Mind How Cognitive Tools Shape Our Understanding ( "התודעה המחונכת : כיצד כלים קוגניטיבי...
אל הספר