הרעש ושהן יחכו לה במיגונית . היא הולכת לכיוון הכביש הראשי, ופתאום 20 מטר מולה היא רואה מחבל נוח'בה . היא מתבלבלת, לא שמה לב היכן היא דורכת, מועדת ומשטחת על הקרקע . המחבל שומע משהו, מסתובב לכיוונה אבל לא מבחין בה . אחרי זמן מה הוא מסתובב ויורד חזרה לכיוון הכביש הראשי . בזמן שהיא נופלת היא לא רואה רק את המחבל, אלא גם רכבים שרופים, פגיעות RPG , אנשים שוכבים על הכביש, היא רואה מלחמה . אחרי שהמחבל התרחק, היא מספרת, היו לה שתי אפשרויות : לחזור לביתה שנמצא לא רחוק משם, או לחזור למיגונית לחברות שמחכות לה . היא מחליטה לחזור למיגונית . היא מגיעה לשם ומגלה את שתי החברות שלה צורחות מפחד . היא אומרת להן שיהיו בשקט, שיש מחבלים בחוץ, ואז היא מתקשרת לאמא שלה שתבוא לאסוף אותן . אִימה נכנסת לאוטו, נוסעת באזור מוכה מחבלים ואוספת את הנערות . מאותו רגע כל החבורה נמצאת בממ"ד של המשפחה של שושנה עד יום ראשון בערב . "למי סיפרת את הסיפור הזה ? " אני שואל אותה . "לאף אחד" היא עונה . "את יודעת שאת גיבורה ? " אני שואל-אומר . לא הייתי צריך לדבר בכלל על הדברים הנוראים שהיא כתבה לחברה שלה . כל מה ששושנה הייתה צריכה ז...
אל הספר