168 | טלי שרוט וקאס ר' סאנסטיין קטנה והפיל היה כל כך גדול וחזק . הפיל הרי יכול להשתחרר בקלות ולברוח . אז מדוע הוא לא עושה את זה ? נראה שאף אחד מהמבוגרים לא ידע . השאלה נותרה עם חורחה עד שכעבור 50 שנה פגש אדם שהיתה לו תשובה . כאשר הפיל היה רק תינוק, הסביר האיש הידען, קשרו אותו למוט קטנטן שננעץ בחלקו באדמה . הפיל הקטן ניסה נואשות להשתחרר אך לא הצליח . הוא ניסה שוב ושוב עד שכעבור זמן מה, הפיל הקטן פשוט קיבל את גורלו . כשגדל הוא נהיה חזק מאוד . כוחו אפשר לו לעקור עצים גדולים ולהרים סלעים כבדים . הוא היה יכול להימלט בקלות, אבל אף פעם לא ניסה . אולי לא עלה בדעתו של הפיל שכעת הוא מסוגל להשתחרר, או שחיים אחרים בכלל אפשריים . המגבלה כבר לא היתה בשריריו של הפיל . היא היתה בתודעתו . נראה שבגיל צעיר התרגל הפיל למגבלות על תנועותיו והפסיק להתמרד נגדן . אולי הוא הפסיק לתפוס את המגבלות כמגבלות . אולי לבסוף תפס הפיל את טווח התנועה המוגבל כפי שבני אדם חושבים על אי-יכולתם לעוף כמו ציפורים — כאילו זאת פשוט עובדה . הפיל נהיה אפוא פחות זועם, פחות מפוחד ופחות עצוב . ובכל זאת הוא היה לכוד . נשים בשלשלאות בארצ...
אל הספר