22 | טלי שרוט וקאס ר' סאנסטיין זכו בלוטו של החיים, התפיסות הסובייקטיביות שלהן שונות מאוד . רוב הימים ג'וליה חושבת בהשתאות על הגורל הטוב שנפל בחלקה — אבל רייצ'ל, אף על פי שחייה נראים כמו חיים מהאגדות — נהייתה עיוורת למצבה . ג'וליה נפעמת מהנסים הקטנים והגדולים המתרחשים בחייה . היא אומרת שיש לה "חיים מאושרים" . בתשובה לשאלה מהו יום אידיאלי בעיניה היא אומרת, "כשיש הרמוניה בבית ואת קמה ומכינה ארוחת בוקר ונפרדת מכולם לפני שהם הולכים לבית הספר . אחר כך אני יוצאת לאיזו הרפתקה עם בעלי . אנחנו יכולים לצאת לסיבוב רכיבה באופניים או לקפה או לארוחה איפשהו . אחר כך יש לי זמן לעצמי, ואז כבר כמעט שלוש ואני הולכת לאסוף את הילדים מבית הספר . אימון לָקְרוֹס . ולהתחיל להכין ארוחת ערב . " על ימים כאלה היתה רייצ'ל אומרת מילה אחת : "משעמם ! " כן, היא יודעת שהיא התברכה במשפחה, בכסף, בבריאות ובחברים . היא לא עצובה או מדוכאת, אבל היא לא חווה את חיי היומיום שלה כ"מאושרים" . היא אומרת שהם "בסדר" . מהו המרכיב המכריע המבדיל בין ג'וליה לרייצ'ל ? ההבדל הוא לא תכונת אישיות או גנטיקה . גם לא איכות הקשרים שלהן עם המשפחה ...
אל הספר