החוט המשולש 34 קרבה של ממש, ולא רק לקיום אין-סופי של מצוות ומסורות . לשם כך התעניין במסתרי הקבלה, אבל גם קרא לא מעט הגות אירופית מודרנית ( הגל, ניטשה, קאנט ודומיהם ) , ואפילו כתב שירים המבטאים כמיהה להבנת רזי ההוויה . נוסף על כך, הנפש הגדולה שלו לא יכלה לשאת בסבלם של בני עמו, ורעיון התחייה הלאומית דבק בו . הרעיון הלאומי כן, אבל לא התנועה הציונית עצמה . ביקורתו על חילונה של הלאומיות היהודית לא היתה שונה בהרבה מזו של המוני הרבנים ואנשי הציבור החרדים . דווקא בהיותו רומנטיקן לאומי בכל רמ"ח איבריו, הוא חשש מאוד שהלאומיות החילונית עלולה לעוות את אופייה ה"אותנטי" הדתי של הלאומיות היהודית . מתוך כך לא היה יכול לשאת את הברית שנכרתה בין הרצל לאנשי "המזרחי", שקבעה כי הציונות אינה מתיימרת לממש את חזון הגאולה הדתי, וגם לא תעסוק כלל בשאלות לאומיות תרבותיות . אדרבה, הרעיון ש"לציונות אין דבר עם הדת" היה בעיניו מזעזע, ונָגַד את שורשי אמונתו לגבי יסודותיה הדתיים של הלאומיות היהודית . לפני עלותו לארץ, ממש בראשית העלייה השנייה ( 1904 ) , היה הרב קוק קשור במובהק לחוגים האנטי-ציוניים שהתקבצו סביב הביטאון "ה...
אל הספר