144 פרק עשרים וארבעה היותר לראות בהן כלים יעילים יותר או יעילים פחות להבנה ולפירוש של היבטים במציאות ולעיתים גם לצפיית הנולד . בסופו של דבר, כשאנו דנים בעניינים שבלתי ניתן לתפסם ישירות באמצעות החושים, עניינים שכל אדם עשוי להבינם ולפרשם אחרת — קשה להוכיח ללא כל שארית של ספק, כי אין פער בין התיאוריה לבין האמת הצרופה . לענייננו אפוא : תיאוריה היא מעין רשת לצוד בה דגים ; ודגים, כידוע, אפשר לצוד בכלי דיג שונים — חלקם יעיל יותר, חלקם יעיל פחות . ובכן, לאחר שהזכרתי סייגים ידועים אלו, ארשה לעצמי להיות זה המעיד על יתרונותיה העיקריים של התיאוריה שהצגתי בחיבורי . בהתייחס לארבעה סוגי המגרעות העקרוניים, שצוינו בפרק זה : א . התיאוריה המדוברת אינה נשענת על מספר צר מדי של מניעים . 1 ראשוניים, שיש בו להגביל משמעותית את כוח ההסבר שהיא מציעה ולאלצה להידרש להשערות מכבידות או תרצניות על קיומם של מנגנונים שונים ומורכבים, כדי שאלה "יפצו" על קוצר יכולתם של מניעי היסוד של התיאוריה להסביר יחדיו — בפשטות ובאופן ישיר — רצונות, רגשות, הרגשות והתנהגויות . לפי השקפתי, היא אינה עושה שימוש במספר מופלג של צרכים . 2 מול...
אל הספר