62 פרק עשירי לפי התבוננותי, משיכתנו אל הטבעי חזקה כל כך, עד שרובנו נוהגים להחשיב יותר ולהעדיף את הטבעי על פניו של העשוי בידי אדם — גם כשהדברים המוערכים שווים מבחינה חומרית או מבחינת המראה או התוצאה שהם משקפים . כך, למשל, אנו נמשכים יותר ובדרך כלל אף מייחסים ערך רב יותר ליהלום טבעי יותר מאשר ליהלום שנוצר במעבדה, לצמחים חיים יותר מאשר לחיקויי פלסטיק שלהם, לרהיט עשוי עץ מלא יותר מאשר להעתקו המדויק העשוי נסורת דחוסה, ואפילו לאדם שהגיע להישג כלשהו ( בין אם מוחשי ובין אם רוחני ) , כשאנו סבורים כי הישגיו נובעים מכישרון טבעי יותר משהם פרי כוח רצון ויזע רב מעוררי התפעלות . אחד המובנים הרווחים של המושג "טבעי" הוא "אמיתי" — כלומר פיסה מן המציאות ; אל ה"בלתי טבעי", המלאכותי, לעומת זאת, אנו נוהגים, לעיתים תכופות, לקשור משמעות מפחיתת ערך של זיוף, התחפשות או גנֵבת דעת ; ובמילים אחרות — מאפיינים של הסתרת מציאות או סטייה ממנה . וכיוון שמציאות היא אמת, ואמיתי פירושו מציאותי וגם טבעי, אפשר לייחס את משיכתנו אל הטבע גם כמשיכה אל המציאות כמות שהיא, לפני שכוסתה באיזו שכבה מלאכותית מטשטשת . אופן זה של הסתכלות...
אל הספר