170 עושים סיפור התקבצו היהודים במקומות מסוימים ושמרו על המסורת, זה הדבר שהבדיל אותם מאחרים . עם תחילת המודרניזציה, ההשכלה והחילון היהדות עברה טלטלה . כמובן, יש כאלה שנותרו יצוקים בחיים או שניסו כמיטב יכולתם לחיות באותו אופן אורתודוקסי כפי שהיה בבית סבא רבא . אבל התקופה הזו, מלבד הטלטלה, יצרה פתאום סיפורי יהדות אחרים . יהודים פחות אדוקים החלו לשנות במעט את הנרטיבים, ויהודים אחרים חזרו בשאלה . השינוי המהותי ביותר, ואיני היסטוריון, התרחש בשליש האחרון של המאה התשע עשרה, בעת שקמה התנועה הציונית שעיקר מטרתה כונסה באידיאולוגיה התומכת בקיום מדינה המשמשת בית לאומי לעם היהודי ובייחוד בארץ ישראל . עם הקמת מדינת ישראל המשיכה הציונות לפעול לתמיכה בישראל, הבטחת קיומה וחיזוקה . גם התנועה הציונית סיפרה את הסיפור היהודי אבל סיפור אחר . היא סיפרה אותו כסיפור מעשי, כסיפור של מציאת נחלה, כסיפור של הקמת המדינה . היהדות מצאה את מקומה בסיפור הזה, אבל במקום עורפי . עם הזמן, ובשל המציאות השבטית של מדינת ישראל, כל קבוצה מספרת לעצמה את הסיפור היהודי קצת אחרת : הליטאים, החסידים, המסורתיים, החילונים וכדומה . עבורי...
אל הספר