162 עושים סיפור בעבר הנחלתי את השיטה הזו לבתי, שהיא מרצה באוניברסיטה ומלמדת חמישה עד שבעה קורסים בסמסטר, כלומר מאות סטודנטים בשנה, וכעבור זמן מה של הפנמה ותרגולים היא סיפרה לי, "השיטה עובדת ! " "איך ? " שאלתי . והיא סיפרה שהיא זוכרת את שמות כל הסטודנטים והסטודנטיות, דבר שמעורר הלם בקרבם כתגובה ראשונית מובנת, אבל יש לכך גם תכלית — בכך שהיא זוכרת את שמו של כל סטודנט היא מראה שהיא מכבדת את הסטודנטים ורואה אותם, ועבור הסטודנטים ( וכמובן לא רק הם ) מדובר באקט שגורם לרובם להיות מחוברים וקשובים יותר, גם לביישנים שבהם . אבל לא רק בתי, במשך השנים הפצרתי בכמה חברים, פרופסורים מן המניין ואחרים, להשתמש בשיטה וגם הם חזרו, אחרי שתרגלו זמן מה, וסיפרו על הצלחתה . מכאן שכפי שהיא עבדה בקרב כל מי שהנחלתי לו אותה, כך סביר להניח שגם אתם תוכלו ליישם אותה . ואם לא, אם זיכרונכם מתעתע בכם לעיתים, זה בסדר גמור להרפות . הדבר החשוב ביותר הוא לספר סיפור . אפשר לעשות זאת במקרים רבים גם בלי לספר סיפורים בעקבות שמות . כמובן, לא מדובר רק בשמות אלא באפשרות לזכור ביתר קלות מקומות שבהם אתם מבקרים בארץ או בחוץ לארץ, או חפ...
אל הספר