תוכן העניינים

ג׳קי קומפורט ז״ל היה חבר שלי מהשכונה בחולון . פגשתי אותו אחרי שהתיידד עם איתי, הבן שלי . הוא היה מבוגר ממני בעשרים ושבע שנה והייתה לו טי שירט שהיה כתוב עליה I’m not getting older, I’m just getting better . נהיינו חברים . חברים להאזנה יחד למוזיקה, הלכנו ביחד להופעות בלוז כשהגיעו לארץ, המלצנו זה לזה על אמנים ושמענו יחד מוזיקה במרתף בבית היפה שלו ושל אידה, ארבעה בתים מהמקום שבו גרנו אז . אידה נפטרה בתחילת 2015 . ג׳קי אמר לי שהוא שוקל לקחת את הכדורים האלה ש״אנחנו לוקחים” ( הכוונה לציפרלקס כנראה ) , וכמה חודשים אחר כך הצטרף לבחירת לבו, שאִתה התחתן כשהיו בני עשרים בערך . אני מקדיש את הספר באהבה לענק הלב הבולגרי הזה, ג׳קי קומפורט, יהי זכרו ברוך . 9 הקדמה אני רוצה להיות בתוך שיר זה יכול להיות שיר שאני שומע במקרה, שיש בו משפט אחד שאומר לי משהו, או ליין גיטרה מחבק, או מעבר תופים מסוים, או קול שלו או שלה או שלהם . זה יכול להיות כל דבר שגורם לי להרגיש שיש חיים שם, בתוך השיר, ואני חי אתו ולרגע מתגבר על אפרוריות היום-יום . תמיד נמשכתי אל המחט על התקליט, לתוך מסתורי הגיטרה החשמלית או הלא חשמלית . אני...  אל הספר