אחרית דבר - "ואני מגיעה שוב לסוף הדרך ולא מוצאת את הקשר האחרון"

260 אחרית דבר היהודית — ועל העיסוק בחיי היומיום ובמאורעות הקטנים של החיים, המוצגים על אף צמצומם "בראיה אפית רחבה, ובעושר טיפוסים ומאורעות" ( שם ) . נוסף על כך, הנדל הדגישה את הכתיבה המאופקת וה"פשוטה" של בארון, שהיא היא כוח יצירתה : "הפשטות האכזרית שביצירתה נותנת ליצירה זו אופי של פרוזה איתנה ומוצקה, שכוחה בצניעותה דוקא, במועט המחזיק את המרובה . המלה היבשה יש לה כוח לירי [ סמוי ] " ( 12 - 13 ) . בדבריה קבעה הנדל כי "דבורה בארון היא סופרת המופת בספרות העברית החדשה" ( 12 ) . רשימתה של הנדל על בארון ועל יצירתה, המדגישה בין השאר את הממד האוטוביוגרפי של כתיבתה, מהדהדת אפיונים דומים של יצירת בארון שהציעו מבקרים כגון פישל לחובר, יוסף ליכטנבום, יעקב פיכמן וישראל כהן כבר משנות העשרים — עוד לפני פרסום ספרה הראשון סיפורים בשנת 1927 — 2 עם זאת, רשימתה של הנדל מציעה גם חריגה מכמה ועד שנות החמישים . מן הקריאות המקובלות לזמנה ביצירת בארון, למשל בהדגשתה את הממד האכזרי של סיפוריה, ולא רק ההרמוני, המאופק והמפויס . הנדל אפיינה את ה"פשטות" של יצירתה כ"פשטות אכזרית", והיא שלדעתה מעניקה לסיפורים "אופי של פרו...  אל הספר