214 פרק רביעי שותים ושותים והלאה והלאה שערך מזהב מרגריטה / שערך מאֵפֶר שולמית ( ,102 ההדגשות במקור ) אומנם הספר מגיע לעמודו האחרון, ומסתיים בשורותיו של פאול צלאן מ"פוגת 36 אך כפי שכתבה מילנר, הוא נשאר ללא סיגור : "את הציטוט משירו מוות", של צלאן מסיימת הנדל ללא נקודה ועל ידי כך משאירה את ה'שיחה' ( שיחת הרדיו שהטקסט הוא תימלולה ) ללא סיגור, מאחר שסיגור הוא בלתי אפשרי" 37 גם הבחירה לסיים ב"פוגה", שמשמעותה באיטלקית ( מילנר ,2008 249 ) . היא גם "בריחה" ו"מרדף", אולי מעידה על הממד החזרתי והרודפני של הנסיעה ושל הטקסט שמתחקה עליה . 38 אי-האפשרות "לסגור" אולי מהווה אף היא עדות נוספת לפואטיקה המלנכולית של הנדל, שכן המלנכוליה, שאינה מסוגלת לסיים את האבל ולהשאיר את העבר ואת מתיו מאחור, מעדיפה את ההמשכיות האינסופית על פני הסיגור או ה"סוף" . אלא שדומה כי לא רק סופו של הספר נשאר פתוח : גם נקודת ההתחלה שלו, כפי שהוזכר קודם לכן, מתגלה כבעייתית לסימון מדויק . אומנם הספר דווקא מציע לכאורה נקודת התחלה ברורה : שיחת הטלפון הספציפית שבה הוצע להנדל לנסוע למקום כלשהו, וכך עלה בדעתה הרעיון לנסוע לפולין "ממש בלי...
אל הספר