"אחרים" — וגם "אחרוֹת" — בקורפוס היצירה המוקדם של הנדל

ראשית יצירתה של יהודית הנדל 61 17 נוסף שלא פורסם, בן זמנו של סיפור הביכורים, בשם "חלומה של רנה" . בכך מתגלה הנדל כאחת מהסופרות ומהסופרים הראשונים בספרות העברית שכתבו על השואה . סיפורים אלה מקדימים, בנגיעתם בשואה ובניצוליה, הן את הרומן החצר של מומו הגדולה, שגיבורו שאול הוא ניצול שואה שאינו מצליח למצוא לו "בית" חדש בישראל, הן את ספריה המאוחרים של הנדל ליד כפרים שקטים ( 1987 ) , המבוסס על נסיעתה ל"פולין הריקה מיהודים", וכסף קטן, שפולין והשואה נוכחות במעין נוכחות רפאים בכמה מסיפוריו . זאת ועוד, הסיפור "ר' שלמה כהן", שהוכלל במהדורה המחודשת של אנשים אחרים הם בשם "הזקן ונעלי הבית", מעמיד במרכזו זקן ערירי הניצב מול מותו ומקדים בכשישים שנה את ספרה האחרון המקום הריק ( 2007 ) , המתבונן בבדידות הכרוכה בזִקנה . גם הפואטיקה המלנכולית של הנדל, כלומר "בליעתו" של האחר האהוב שאבד בתוך האני החי והעדפת האבל ה"אינסופי" המסרב להשלים עם הפרידה המוחלטת, מתגלה כבר בסיפוריה המוקדמים, ואפילו בסיפור הביכורים "בכבות אורות", כאמור . כתיבת המוות של הנדל, שהפכה לאחד מסימני ההיכר של הפואטיקה שלה, נוכחת אף היא כבר בקור...  אל הספר