פרק ארבעה־עשר - קשר, מגע וריפוי: שילוב של מגע בפסיכותרפיה

406 שירלי דביר ילדים נהדרים שבעבר נהנה לטפל בהם, ורשת תמיכה חברתית ומשפחתית נרחבת שום דבר מאלו לא הסביר מדוע נפל לדיכאון עמוק בתחילת המפגשים שלנו, על אף כל מאמציי כמטפלת סומטית מנוסה לסייע לו להתחבר עמוק יותר לחוויותיו הפנימיות, פג' אמר לי שהוא עייף מתרפיה בדיבור חשתי שהוא מאבד תקווה ביכולתו להחלים, וצפיתי בו שוקע בהדרגה לדיכאון עמוק יותר ונאטם בנקודת זמן זו כבר למדתי תרפיית קרניו-סקרל, שיטה טיפולית עם מגע, ולכן הזמנתי אותו לנוח על שולחן הטיפולים והנחתי את ידיי בעדינות מתחת לכתפו וברכו השמאליות פג' יכול היה לנוח ולחוש מוחזק בידיי, בלי שנדרש לעשות משהו או להסביר משהו לאט לאט, בעוד ידיי מחזיקות אותו, גופו החל להרפות, נשימתו התרחבה ומחשבותיו שקטו ראיתי וחשתי כיצד גופו מרפה ומשחרר מתח החזקתי אותו בצורה אוהבת, באופן שמזמין ומקבל את מלוא החוויה שלו, בלי ביקורת ובלי לחבר סיפור כלשהו לחוויה וכך, על השולחן, שבוע אחר שבוע, בעודו חש מוחזק ומקובל, נוקשותו החלה להשתחרר וגופו הקפוא התרכך תוך כדי תהליך זה, בעוד אני מחזיקה אותו על השולחן, זיכרונות ורגעים מהעבר החלו להגיח ויכולנו לעבד אותם יחד תוך פחות...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ