224 טל שפיר הקדמה בהיותי תרפיסטית בתנועה אתייחס בפרק זה בעקר לטיפול בתנועה, אך העקרונות הפיזיולוגיים שאותם אסביר, המהווים את הבסיס לטיפול, נכונים לכל טיפול המשתמש בגוף כדי להשפיע על הרגש, בין באמצעות שימוש בנשימה, בין במיצב ( posture ) ובין בתנועה בטיפול בתנועה המטופלים משתמשים בתנועות גופם כדי לבטא את רגשותיהם וכדי לבחון, לחקור, לעבד, לווסת ולשנות את רגשותיהם שימוש זה בתנועה מבוסס על הרעיון של יחסי גומלין וקשר דו-כיווני במוחנו בין תנועה לרגשות — תנועותינו משפיעות על מצבנו הרגשי ומצבנו הרגשי משפיע על תנועותינו למיטב ידיעתי, רוב המטפלים בתנועה חשים את היחסים הללו שבין תנועה לרגש באופן טבעי, וקושרים באופן אינטואיטיבי בין תנועות מסוימות לרגשות ספציפיים עם זאת, ישנם אנשים שאינם מודעים לקשר דו-כיווני זה בין תנועות לרגשות, ובייחוד לא להשפעת התנועות על הרגשות לפיכך, על מנת לחזק את אמינות התחום של התרפיה בתנועה בפרט ותחום הפסיכותרפיה הגופנית-נפשית בכלל, אנו זקוקים לראיות מדעיות שיוכיחו את קיומם של קשרים כאלה בין תנועות מסוימות לרגשות ספציפיים אמנם תחום התרפיה בתנועה התקדם ושוכלל לאורך שנים רבו...
אל הספר