30 ניצה ירום שהמתבונן מן הצד יכול לראות את ההקשר שבגינו הם צצו ואילו המטפל צריך להכיל ולהיות ער ומיודע למכלול ולעזור למטופלו בהתוודעות הזו אם מטפל בא מן הגוף אל הנפש — אפשרי שהוא זקוק להעמיק בתובנות פסיכולוגיות, בתהליכים ובמורכבות הנפשית מעבר לסטריאוטיפים שגורים, או לראות מעבר לז'רגון המקובל בגישתו ואם הוא בא מתחום הנפש אל הגוף — חשוב שיתחבר חווייתית אל הגוף האישי והטיפולי, ולא ייפול למלכודת הדבש של מטפורות מוכנות מראש חשוב גם שלא ישתקע בילדות המטופל כשאינו רואה את חיי ההווה, למשל כשאינו חש נוח לגבי תלונות בזוגיות או בהורות אצל מטופלים שמקרבות אותו לסדקים בזוגיות או בהורות של עצמו החיבור בין הגופני לנפשי הוא במיטבו כאשר המטפל מאמץ ליבה טיפולית : כשההקשבה וההתעניינות שלו חלים על המכלול המילולי והלא-מילולי לסוגיו — של עצמו ושל המטופל — בין הוא בא מן הכיוון הנפשי כדי להתעניין בגופני ובין הוא בא מן הגוף הממשי והאנטומי אל הנפשי בפועל, מטפלים בנפש שמתרחבים להתעניין בתופעות הגוף — זקוקים למוכנות להתייחס אל התופעות והתחושות הגופניות שלהם ושל מטופליהם, ולא להסתפק בניסוחים שגורים בגישתם ( הדינמי...
אל הספר